תלמוד ירושלמי בבא בתרא ג׳:י״א

11 משנה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים. אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקָתָהּ.

12 הלכה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל כול׳. נָפְלוּ וּמְבַקֵּשׁ לִבְנוֹתָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וִויתֵּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא וִויתֵּר. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וּנְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וּשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְרֵישׁ לָקִישׁ. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת וְנָפְלוּ בּוֹנֶה אוֹתָן כְּחֶזְקָתָן.